ילין לפידות העלה אחזקתו באנליסט ל-5.36% והפך לבעל עניין
בית ההשקעות רכש בראשית השבוע מניות של מתחרהו בעלות כוללת של 8.7 מיליון שקל; הרכישה בוצעה הן עבור תיק הנוסטרו והן עבור כספי החוסכים
http://www.calcalist.co.il/markets/arti ... 70,00.htmlאנליסט נחשב לאחד המתחרים של ילין לפידות, כך שלכאורה מדובר בעסקה שמחייבת פיקוח. ואולם עסקות שבהן בית השקעות אחד רוכש מניות בבית השקעות אחר הנסחר בבורסה אינן כה נדירות ואחזקה של פחות מ–5% אינה דורשת אישור של המפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר. אמנם במקרה זה בית ההשקעות ילין לפידות זקוק לאישורה של סלינגר, אך לא צפויה בעיה לקבלו. הרכישה הזו אינה נחשבת לרכישה "אסטרטגית" — מכיוון שהיא לא מתכננת להתערב באנליסט, שבשליטתם של אהוד שילוני ושמואל לב. הסיבה לעסקה היא פיננסית בלבד — בילין לפידות מעריכים כי מניית אנליסט נסחרת במחיר נמוך ואטרקטיבי.
כשבתי השקעות קונים את המניות של המתחרים באמצעות גופי ההשקעה שלהם (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות או קרנות פנסיה) מטרתם היא להניב רווח מעליית מחיר המניה, ולא ולהתערב בניהול או מתוך רצון להשתלט על החברה. כשמנהל בית השקעות רוכש מניות של המחרה שלו — יש בכך סוג של אמירה. למעשה הוא אומר: "אני מאמין בחברה הזו, היא זולה והמחיר שלה צפוי לעלות". זוהי פעולה שלא נהוג לראות בענפים אחרים. בחברות ביטוח, למשל, היא אינה מקובלת.
http://www.themarker.com/markets/1.4033602על שלושה דברים אנליסט עומדת: על קרנות נאמנות, ועל תיקי השקעות, ועל קופות גמל.
פעילות ניהול קרנות הנאמנות היא נקודת האור בדוחות של בית ההשקעות, ועל כן היא "נזר על ראשה" של אנליסט, בניהולו של איציק שנידובסקי.
http://www.agach.co.il/?p=3488