קרנות נאמנות לטכנולוגיה עילית

[meir-h]

בקרוב נמצא בבורסה קרנות נאמנות חדשות.קרנות לטכנולוגיה עילית המשקיעות בסטארט-אפים.האוצר רוצה לשתף את ציבור המשקיעים בעיקר מוסדיים בהשקעה בטכנולוגיה ואפשרות להשתתף באקזיט כמובן אם יהיה או למחוק השקעה כי רב הסטארט אפים נמחקים .בתוך כך הקרנות יסחרו בבורסה ככל מניה אחרת.כרגע יש חמש קבוצות שעושות רואוד-שאו בין מוסדיים כדי לאסוף לפחות 400 מיליון שקל סכום הדרוש לקבלת ההטבות מהאוצר.עד כמה שאני מבין כרגע האוצר יקצה כסף לארבעה מתוכן.
קרן שתגייס את הסכום המינימלי מקבלת מהאוצר מענק 50 מיליון שקל שמהוה כרית בטחון מהפסדים מצד שני אם הקרן תשקיע תוך שלוש שנים במספיק חברות תוכל לקבל 100 מיליון שקל הלוואת מדינה בריבית מינימלית ולמנף ההשקעות.
הקרנות לא חייבות להשקיעה כל הכסף בסטארט-אפ חלק מהכסף יושקע בחברות טכנולוגיה סחירות בארץ ובחו"ל אבל צריך לזכור דמי ניהול גבוהים 2% מסכום ההשקעה בתוספת 20% מהרווח אם יהיה אקזיט.בקיצור קרנות עם סיכון גדול מאוד כי כידוע 90% מחברות ההזנק נמחקות וההשקעה יחד איתם.
מאמר מדמרקר
https://www.themarker.com/magazine/1.5600894

בדרך לאקזיט: כך אפשר להשקיע בהיי-טק בלי להיות טייקון
עד כה, הציבור הישראלי רק טעם מפירות האקזיטים בהיי־טק המקומי, דרך השקעות הגופים המוסדיים ■ בקרוב קרנות ציבוריות חדשות יאפשרו לראשונה גם לציבור להצטרף להשקעה בחברות סטארט־אפ ■ אבל לפני שאתם ממהרים להשקיע - כמה קוצים בדרך

הרצאה של אחד ממנהלי הקרנות
דור לי-לו קרן אי.בי.אי. טכנולוגיה עילית הזדמנות השקעה למשקיעים פרטיים בקרן בערבות מדינה
https://www.youtube.com/watch?v=evxOIYuM8Z8
.

[meir-h]

https://www.calcalist.co.il/markets/art ... 88,00.html

גיוס הכספים של קרנות ההייטק אטי ואפילו לא מתקרב ליעד הנדרש - כך נודע ל"כלכליסט". בשבועות האחרונים חמש קרנות הייטק שהושקו בחסות משרד האוצר מקיימות רוד שואו קדחתני בין הגופים המוסדיים, במטרה להיות הראשונות לסגור גיוס של 400 מיליון שקל.
לפי הכללים של משרד האוצר, ארבע הקרנות הראשונות שיגייסו 400 מיליון שקל כל אחת ייהנו מכרית ביטחון של המדינה בגובה של 50 מיליון שקל לקרן. אלא של"כלכליסט" נודע כי הגופים המוסדיים הגדולים מפנים כתף קרה למנהלי הקרנות, ולא ממהרים להתחייב ליטול חלק בשלב המוסדי של הגיוס.

בשיחות של נציגי הקרנות עם מנהלי השקעות של המוסדיים הם מסבירים כי הם מעדיפים להשקיע לאחר ההנפקה, מכיוון שהם חושבים שהמחיר יירד. הדבר נובע מכך שמדובר בקרנות סגורות – שבהן מנהל הקרן לא מתחייב לקנות מהמשקיע את היחידות בקרן. כדי לסחור ביחידות הקרן יש למצוא קונה או מוכר מרצון בבורסה, בדיוק כמו מניה. כאשר הונפקו קרנות נאמנות סגורות בעבר, הן נסחרו בדיסקאונט עמוק על השווי הנכסי שלהן בשל הסחירות הנמוכה. לפעמים המסחר בחסר מול שווי הנכסים הגיע אפילו ל־20%, ששקללו בעיקר את דמי הניהול ואת ההנחה שהמשקיע לא בהכרח יוכל למכור את הקרן בשוק.המוסדיים חוששים כי בשוק יתמחרו את הסחירות הנמוכה ודמי הניהול במסחר, ולכן מחיר יחידות הקרנות לאחר ההנפקה יירד. מנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה מעוניינים להמתין ולהשקיע בקרנות בתמחור אטרקטיבי יותר, והם מוכנים אפילו לאבד בשל כך את ההנחה שיקבלו אם ישתתפו בשלב המוסדי

[ההולך בדרכים]

אני תוהה למה הן קרנות סגורות ולא פתוחות?

[meir-h]

צריך לזכור אנו לא מדברים על קרן נאמנות להשקעה רגילה.אלא בקרן שמשקיע בחברות בסיכון ולפי מתכונת קרנות הון סיכון .זמן ההשקעה מוגבל כך שבסוף התקופה הכסף שנשאר או לאחר מימוש הנכסים מוחזר למשקיעים כמובן אם היה אקזיט בדרך כסף זה אמור להתחלק כבר בדרך לכן זה קרן סגורה.יש אפשרות להנהלת הקרן להוסיף כמה שנים עד סגירתה כדי שהשקעות יבשילו וכדומה אך גם לזה יש הגבלה.באם הנהלת קרן הון סיכון רוצה כסף נוסף בדרך היא "קוראת לכסף" דומה להנפקה ובעלי המניות יכולים להזרים כסף נוסף או מי שלא יכניס כסף חדש יקבל דילול באחזקתו.
http://www.businesspedia.co.il/index.ph ... 7%95%D7%9F

[meir-h]

קשיים בגיוס המוסדיים לקרנות הון סיכון?האוצר ממציא לכם פטנטים.
https://www.calcalist.co.il/markets/art ... 07,00.html

פרויקט קרנות ההייטק של משרד האוצר ורשות ני"ע בסכנה. ל"כלכליסט" נודע כי נציגי הרשות פנו בשבועות האחרונים לבכירים במערכת הבנקאית, בניסיון להבין מדוע אינם משתפים פעולה עם המוצר דרך מערכי ייעוץ ההשקעות שלהם. אלה השיבו כי לא ייתכן שהבנקים ימליצו לציבור לקנות מוצר שמשקיעים מתוחכמים - הגופים המוסדיים - מסתייגים ממנו; וברשות ביקשו שלפחות יאפשרו גישה קלה להצטרפות. אבל בבנקים לא ממהרים ליישר קו בשלב זה.
למשרד אוצר ולרשות ני"ע יש עניין רב בקידום הקרנות. עבור האוצר, האינטרס הוא לקדם את הסטארט־אפים והטכנולוגיה הישראלית; ואילו לרשות ני"ע האינטרס הוא החייאת מחזורי המסחר בבורסה, בין היתר דרך רכישת מניות של חברות טכנולוגיה על ידי הקרנות. אלא שבמערכת הבנקאית נוצרה תחושה שהרשות כה מעוניינת במוצר, עד שהיא לא רואה את הסיכונים הגלומים בו למשקיעי הקצה.

[meir-h]

עוד על הקשיים של החברות לגייס כסף ממוסדיים.מה עושים נותנים הנחה למשקיע מוסדי.או מגייסים כסף מבעלי ענין וגופים קשורים
https://www.calcalist.co.il/markets/art ... 19,00.html

אי.בי.אי הוציא צו גיוס משפחתי לקרן ההייטק החדשה
קרן ההייטק של בית ההשקעות אי.בי.אי קיבלה התחייבות השקעה של 104 מיליון שקל מתוך 400 מיליון שקל הדרושים לקבלת הגנה מהמדינה. אלא שנתח גדול מהמשקיעים המעטים מגיעים מגופים שקשורים ישירות לבית ההשקעות, כולל שלושת המייסדים
בית ההשקעות עצמו העמיד 20 מיליון שקל, עוד חצי מיליון שקל העמידה חברה בבעלות דוד ופיליס ויסברג, ממייסדי בית ההשקעות וזוגתו, עוד 3.5 מיליון שקל העמידה חברה בבעלות צבי ותקווה לובצקי, אף הוא שותף־מייסד, ועוד 1.5 מיליון שקל העמידה חברת עשו אחזקות, שבבעלות המייסד השלישי עמנואל קוק וזוגתו שרה. בסך הכל השקיעו בקרן שלושת המייסדים מכיסם הפרטי 5.5 מיליון שקל.
בנוסף, החברה לניהול קרן ההשתלמות לעובדי המדינה התחייבה להשקיע 5 מיליון שקל – ובדיקה מעלה כי את השקעותיה מנהלת אמבן, חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי. החלטת ההשקעה התקבלה על ידי ועדת ההשקעות של קרן ההשתלמות. גם קופת התגמולים והפיצויים של עובדי עיריית תל אביב־יפו, שהשקעותיה מנוהלות על ידי חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי, התחייבה להשקיע 3.4 מיליון שקל. קופת הגמל המח"ר של הסתדרות האקדמאים, שמנוהלת גם היא על ידי אמבן, תשקיע 4 מיליון שקל. בשורה התחתונה, כ־36% מהגיוס המוסדי הגיעו מאי.בי.אי, המייסדים וקופות גמל שמנוהלות על ידי חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי.

https://www.calcalist.co.il/markets/art ... %2C00.html

אחרי אי.בי.אי, גם הגיוס המוסדי של קרן ההיי טק של אקסלנס לא הבריק
קרן ההיי טק של אקסלנס העניקה הנחה של 1% למשקיעים המוסדיים שיתחייבו להשקיע בקרן אך קיבלה ביקושים של 73 מיליון שקל בלבד, 35% מהם מחברת האם
35% מתוך הסכום (26 מיליון שקל) מגיע בכלל מחברת האם הפניקס. היתרה מגיעה ברובה מקופות גמל מפעליות שמנוהלות על ידי בית ההשקעות פסגות, שחלקן השקיעו גם בקרן של אי.בי.אי והזרימו התחייבות להשקעה של 29 מיליון שקל נוספים בקרן של אקסלנס.
עוד 5.9 מיליון שקל הזרימה הכשרה ביטוח, ועוד 5 מיליון שקל הגיעו מקרן ההשתלמות לעובדי המדינה, שאת השקעותיה מנהלת בכלל חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי. 2 מיליון שקל נוספים הגיעו מקופת התגמולים של העובדים בעיריית ת"א.

[meir-h]

מאמר המספר על מחקר המראה כי הערכות שווי של סטארט-אפ בעיתי ולכן שווי קרנות הסיכון בעיתי
https://www.themarker.com/technation/1.5995991

במחקר יסודי שביצעו חוקרים מבתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות סטנפורד (איליה סטרבולאב) ובריטיש קולומביה (וויל גרונל), התברר כי הרוב המוחלט של הערכות השווי של הסטארט־אפים הגדולים בארה"ב, כפי שהן מתפרסמות וכפי שהן נרשמות בספריהן של קרנות ההון סיכון, מנופחות בשיעור של עשרות ואף מאות אחוזים.חוקרים לקחו את כל הנתונים על כל חברות החד־קרן (unicorns) בארה"ב — הכינוי לסטארט־אפים שהשווי שלהם גבוה ממיליארד דולר — ובחנו את השווי האמיתי שלהן על פי מתודולוגיות חישוב מקובלות. התוצאות היו לא פחות ממדהימות: ב–135 חברות החד־קרן האמריקאיות, הערכת השווי המוצהרת הממוצעת היתה 48% יותר מהשווי האמיתי. ב–13 מקרים, הערכת־היתר היתה יותר מכפליים השווי האמיתי

מנין נובעים הפערים הללו? המתודולוגיות והנוסחאות של הערכת השווי הן די מורכבות, אך העיקרון פשוט: בעוד הסטארט־אפים וקרנות ההון סיכון שמחזיקות בהם מדווחים על השווי לפי הערך של סיבוב הגיוס האחרון, יש לפני הגיוס הזה סדרות רבות של מניות של בעלי זכויות נחותות מסיבובי גיוסים קודמים, שהשווי שלהן חייב להיות נמוך מזה של המניות שהונפקו בגיוס החדש שעל בסיסו השווי מוצהר.

כשמחשבים את שווי החברה תוך שקלול ראוי של השווי המופחת של מניות מסיבובים קודמים ומניות (לרבות האופציות) שהוקצו למייסדים ולעובדים — מתברר ששווי חדי־הקרן נמוך בעשרות אחוזים ממה שמתפרסם בתקשורת, מהנתונים שעושים דרכם לשערוך של תיקי קרנות ההון סיכון, ולכן גם מהשיערוך של קרנות פנסיה וגופי השקעות שהשקיעו בקרנות כאלה.