רק לפני שבעה חודשים הצליח דנקנר לגייס מישראלים נדיבים בשוק ההון הישראלי 340 מיליון שקל, במה שכונה "מבצע ההתרמה לדנקנר" ■ מדוע שורה של משקיעים, ובתוכם מנהלי כסף ציבורי, הסכימו להשתתף בהנפקה שהסיכון בה נראה גבוה?
בפברואר 2012, נוכח מצוקת הנזילות הגוברת והחשש שלא יצליח לפרוע חובות, החליט דנקנר לצאת בהנפקת מניות. כמו בגיוס של 100 מיליון דולר לגנדן מאדוארדו אלשטיין בסוף השבוע, גם אז היה ההפסד למשקיעים כמעט ידוע מראש: השווי הנכסי של אי.די.בי אחזקות היה שווה פחות מאפס, וגם התשואות באג"ח הצביעו על תחילתו של משבר פיננסי. לא לחינם רבים כינו את ההנפקה בציניות : "מבצע ההתרמה לדנקנר". היא היתה למעשה התגייסות של מועדון החברים באלפיון לסייע לאחד מחבריו.
בזה אחר זה התייצבו גופים ואישים - רובם קשורים לדנקנר או לאי.די.בי - והזמינו במיליונים. אמנם המוסדיים הגדולים שמנהלים את קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה לא השתתפו, אבל לפחות חצי מהסכום שגויס הגיע מחברות ציבוריות, כך שכספי ציבור הסתננו לאי.די.בי, וזה מלמד לא מעט על מפת האינטרסים והקשרים בשוק ההון הישראלי ועל כוחו של דנקנר שלא התפוגג גם כשהמצב הפיננסי הורע.
כמו שצפו רבים, הנפילה במניות החלה מיד לאחר ההנפקה: כבר ביום הראשון שלאחר המכרז המוסדי (השלב הראשון מבין שניים בהנפקה ציבורית), צנח מחיר המניה בבורסה ב-6%. למחרת הוא צנח בעוד 10% ובתוך חודש נפלה אי.די.בי ב-24%. נכון להיום, כחצי שנה אחרי ההנפקה, מי שלא יצא מההשקעה מופסד כ-70%.
http://www.themarker.com/markets/1.1829570
אם תשאלו אותי .זה הסיפור הרע של שוק ההון הישראלי.כולם תקועים אחד ב... של השני.
אחד עוזר לשני היום ומקבל תמורה בסיבוב הבא.רק שהכל על חשבון המשקיעים ולא מכסף פרטי.