שיטת דורפמן

[יהונתן]

ה"רובוט" של המשקיע ג'ון דורפמן בחר מדי שנה את עשר המניות עם המכפיל הנמוך ביותר בארה"ב, בעלות שווי שמעבר לחצי מילארד דולר, וחוב נמוך מאקוויטי, ומכר אותן בסוף השנה. הוא הגיע לשיעור תשואה ממוצע של 35% בשנה. דורפמן סיפר שחל'ק מלקחותיו רצו שינהל להן תיק בדרך זו, אף על פי שהוא התנגד בטענה שהסיכון גדול מדי. הוא המשיך לעקוב אחרי הרובוט עד 2007, ולא פרסם יותר נתונים. לדעתי, המשבר האחרון מחק כמעט את כל הרווחים של העשור הנוכחי, מאחר שעשר המניות שנבחרו בטרם המשבר היו בחלקן הגדול מניות בניה. אפילו אחרי ההתאוששות האחרונה, זו הייתה בחירה אומללה. דורפמן עצמו, יצוין, המליץ למשקיעים שלא לקנות את מניות הבניה ולא לשעות לעצת הרובוט.

מעניין להפנים את הסיפור הזה מאחר שהוא מראה שהצלחה בשיטה מסוימת, אפילו על פני שנים, יכולה להיות סממן של תקופה מסוימת, יותר מאשר כלל זהב נצחי. מצד שני, ייתכן שבעוד 100 שנה, כשיסכמו השקעה לפי שיטת דורפמן, יגלו שבסופו של דבר התשואות היו מרהיבות.

http://www.bloomberg.com/apps/news?pid= ... aK_HvvhQD4

[יהונתן]

עוד קישור מעניין על הבחירות של דורפמן ושיטה אלטרנטיבית.

http://3gv.blogspot.com/2006/01/dorfman ... ation.html

עכשיו יש פרספקטיבה של כמעט 4 שנים על המניות שצוינו שם. לא בדקתי במדויק אם הבחירה עקפה את המדדים או לא, אבל לא נראה משהו. השיטה האלטרנטיבית שהוצעה שם בכלל קטסטרופלית.

[ההולך בדרכים]

מעניין, תודה! (ובכלל, ברוך הבא! ).

זה מחזק את מה שכתבתי כאן לגבי כך שכיום אני חושב שאין שיטה אוטומטית לנצח את השוק, אלא רק כלים

שבת שלום!

[אלדד]

מומלץ מאוד לקרוא את "תעתועי האקראיות" של טאלב, הספר נוגע ישירות בדברים האלו. למי שרוצה לקרוא קצת על מה הספר, פרסמתי בלונג לא מזמן סקירה שלו.

[Kayben]

קראתי את הברבור השחור של טאלב, אותו סיפור, ממש מומלץ.

בכל שיטה צריך לחשוד מראש שהיא עבדה אך ורק בגלל שתקופת הזמן הספציפית איפשרה זאת.
אפילו שיטת ההשקעה הפסיבית מניבה בתקופות (ארוכות) מסוימות תשואה גרועה לפי המדד האמריקאי.
אחד הפרמטרים הראשונים לבדיקה היא איך השיטה צולחת משברים.

לדעתי, אין מנוס מלנסות לתזמן את השוק במידה מסוימת.
אני יכול לומר בצורה פילוסופית שכל מי שמשקיע בשוק הוא סוג של מתזמן (גם אם הוא לא מודע לזה),
מכיוון שאף אדם לא מושקע מההתחלת השוק ועד היום.
עצם זה שהוא משקיע ולא נמנע מהשקעה אז יש לו הנחה סמויה שהשוק באופן כללי הוא חיובי.

[אלדד]

השאלה אם השקעה היא תזמון שוק או לא לא תלויה בעצם ההשקעה, אלא בנסיבות שהביאו להשקעה בנקודת זמן ספיציפית. אם הסיבה היא שהמשקיע חושב שיש יתרון בנקודת הזמן הזו, זה תזמון שוק, ואם לא אז לא. לא כל כניסה לפוזיציה על השוק היא בהכרח נסיון תזמון. לעצם ההסתמכות על ההערכה שהשוק עולה בטווח הרחוק אין שום קשר לזה, זו פשוט ההנחה שבבסיס ההשקעה בשוק כולו בין אם מנסים לתזמן אותו ובין אם לא.

[Kayben]

עצם השימוש במילה תיזמון רומז לכך שאתה לא מאמין באפשרותך לדעת מה יקרה בעתיד לשוק ההון.
אם אתה מניח שאתה כן יודע מה יקרה בעתיד, אתה לא מתזמן.

אם אתה מחזיק בהשקפה הראשונה, וזו ההשקפה שקיימת בכתבה, אז כל השקעה שלך היא תיזמון.

האם השוק עולה הוא פונקציה של תקופת הזמן שאתה בודק.
במקרה הפרטי של השוק האמריקאי השקעה משנות ה50 ועד היום, אכן השוק עלה.
במקרה הפרטי של יפן משנת 85 עד היום או של ארה"ב מסוף שנות ה20 ובמשך 20 שנה קדימה, ההנחה הזו היתה שגויה.
אני טוען שבגלל שבמסגרת הזמן הנוכחית, אין אפשרויות דגימה אחרות, ולכן זאת ההנחה כרגע.
עצם זה שאתה מניח שהשוק עולה בט"א ללא הוכחה ודאית ומתוך ידיעה שאולי ההנחה הזו שגויה היא תיזמון.
אני מנחש שהשוק היפני לא יצליח להרים את עצמו אפילו במשך ה15 שנה הבאות לרמות השיא שלו.
לכן בתקופת זמן חסכון של אדם יפני, נניח 40 שנה, (ואל תזרוק לי את באפט שמשקיע מגיל 6 וכנראה יחייה עד 106 כדוג' לממוצע)
התיזמון שלו היה ממש גרוע. זה לא משנה אם הוא חשב שהוא משקיע לט"א ומעולם לא ביצע קניות חוזרות ונשנות.
עצם ההשקעה הראשונית שלו, זה כבר תיזמון.

הבנתי את זה שלדעתך רק מי שבעצם "סוחר" אז הוא מנסה לתזמן, כמו מנתחים טכניים.
אני מציג גישה ש"סוחר" הוא מקרה פרטי לתיזמון, אבל גם משקיע פסיבי הוא מתזמן. פשוט הוא עושה את זה בפרקי זמן גדולים יותר.